איך לחשוב בצלילות כשהרבה מונח על הכף

החברה שאני עומד בראשה מעורבת בבוררות מסחרית. סכומי התביעות שבמחלוקת מגיעים למיליוני דולרים.

במצב כזה, שיחות על ייצוג משפטי עשויות להתחיל בתקציב בן שש ספרות, לצד אזהרות על דחיפות העניין ועל ההשלכות של עיכוב.

הרגשתי את הלחץ הזה. כשאומרים לך שצריך לפעול מיד, קשה לבחון הצעה בקור רוח. תשומת הלב עוברת לשאלה איך למנוע את התרחיש הגרוע ביותר.

אבל גם להחלטות שמתקבלות תחת לחץ יש מחיר.

בשלב מסוים הרגשתי שאני צריך להבין את המצב בעצמי לעומק. התחלתי לבצע חלק ניכר מעבודת ההכנה בעזרת ChatGPT.

להערכתי, נעשיתי פרודוקטיבי פי כמה. יכולתי לעבור על יותר חומר, להכין טיוטות עבודה מהר יותר ולבחון יותר חלופות. היה לכך ערך מוחשי מבחינת זמן, אנרגיה והיקף העבודה שיכולתי לבצע בכוחות עצמי.

אחד הרגעים החשובים ביותר הגיע כשהפסקתי להסכים עם התשובות שקיבלתי.

למה התחלתי לבחון את ההמלצות

תמיד הערכתי ידע מקצועי. כשמישהו מכיר את הכללים טוב ממני, הגיוני להתייחס לניסיונו ברצינות.

אבל כמה מהדרכים שהצעתי נדחו בטענה שסיכוייהן להצליח נמוכים. רציתי להבין על מה ההערכה הזאת מתבססת. האם המכשול הוא כלל מסוים, נסיבות המקרה, או פשוט דרך עבודה מוכרת?

לפני שאקבל על עצמי הוצאה גדולה, רציתי להבין איזו עבודה נחוצה ומדוע.

בעזרת ChatGPT המשכתי לעבור על החומר ולבחון דרכי פעולה אפשריות. חזרנו למסמכים, השווינו מידע ובחנו מחדש מסקנות. סיפקתי הקשר שלא היה לבינה המלאכותית ותיקנתי אי־דיוקים.

בהדרגה ידעתי טוב יותר אילו שאלות לשאול אנשי מקצוע, ולמה יש אפשרויות שראוי לבדוק לעומק ואחרות שכדאי להניח בצד.

ההערכה שלי למומחיות לא השתנתה. אבל אימצתי הרגל שקול יותר: להבין על מה נשענת המלצה לפני שאני מקבל אותה.

הייתי צריך להחיל את אותה ביקורתיות גם על הבינה המלאכותית.

התשובות שלה נשמעו שקולות והגיוניות. אבל בשלב מסוים הרגשתי שדרך הפעולה המוצעת מטשטשת יותר מדי מורכבויות. לא היה לי נוח עם הכיוון שאליו הוביל אותנו קו המחשבה הזה.

ביקשתי מ־ChatGPT לאתגר את המסקנות שלנו ולבחון אפשרויות שלא שקלנו. שינינו כמה מדרכי הפעולה ואת האופן שבו ניסחנו אותן.

זו הייתה נקודת מפנה חשובה. קל לטעות ולחשוב שתשובה מנוסחת היטב היא התשובה הטובה ביותר שאפשר לקבל. כשהסבר נשמע שלם, מפתה להפסיק לחפש.

אבל יש גם מלכודת אחרת. אם הבינה המלאכותית מסכימה מיד עם ההסתייגות שלי, אין פירוש הדבר שההחלטה השתפרה. ייתכן שהיא רק מחזקת את העמדה החדשה שלי.

לא די היה בכך שחלקתי עליה.

הייתי צריך לבחון גם את ההסתייגויות שלי עצמי. אילו ראיות תומכות בהן? מה אני מחמיץ? אילו השלכות אני מוכן לקבל? מה יגרום לי לשנות את דעתי?

לא יכולתי לראות ב־ChatGPT סמכות כשהוא מסכים איתי, ולפסול אותו כלא אמין כשהוא חולק עליי. חשיבה ביקורתית מחייבת נכונות לשאול שאלות קשות גם את המכונה וגם את עצמי.

יכולתי לחלוק על תשובה בלי לחשוש לפגוע באיש

מקור נוסף ליעילות היה קשור לרגשות.

בכמה שיחות מקצועיות, חלק גדול מהאנרגיה שלי הושקע בניסיון לנהל את האופן שבו התקבלו השאלות, הספקות וחילוקי הדעות שלי. רציתי לבחון את העובדות ולזהות את הצעד הבא, אבל נדרשתי גם לנהל את השיחה עצמה.

רבים יזהו את הרגע הזה. יוצאים לפתור בעיה, ואז מוצאים את עצמכם דנים בשאלה למה שאלה מסוימת נשמעה כמו ביקורת ומי לא הקשיב למי.

הזמן עובר. הבעיה נשארת.

עם ChatGPT יכולתי לדחות תשובה, לבקש להתחיל מחדש או לחזור לאותה נקודה כמה פעמים בלי לחשוש לפגוע באיש. כך התפנתה לי אנרגיה לעבודה עצמה.

הרגשות שלי לא נעלמו. אבל לא הייתי צריך לנהל גם את התגובה הרגשית של אדם אחר. יכולתי לפתוח שוב את המסמך ולבדוק מה באמת כתוב בו.

את התשובות עדיין היה צריך לבדוק. אבל אי־הסכמה לא הפכה לסכסוך נפרד, והיה קל יותר להמשיך לעבוד.

השיפור בפרודוקטיביות התבטא במשימות מסוימות.

חומר מפוזר הפך לרצף אירועים ברור. התכתבויות ארוכות בדוא״ל הפכו לרשימת שאלות שנותרו פתוחות. אחרי שבחנתי חלופות, יכולתי לעבור לטיוטת עבודה, לבדוק אותה ולתקן אותה מיד.

היו פחות הפסקות בין שאלה לבין הצעד הבא.

החלק שלי בעבודה נותר משמעותי. הייתי צריך לקרוא, להסביר את ההקשר, לבדוק מקורות ולהחליט מה חשוב. לפעמים הייתי צריך להתחיל מחדש. אבל הצלחתי לעשות יותר בזמן שהשקעתי.

הבוררות עדיין מתנהלת. מוקדם מדי להעריך מה תהיה תוצאתה הסופית. אבל הערך של עבודת ההכנה כבר ברור לי.

המשמעות הכלכלית של עשיית יותר דברים בעצמי

שילמתי 20 דולר בחודש על המינוי שלי ל־ChatGPT. זה היה חלק קטן מעלות העבודה הזאת. התרומה העיקרית שלי הייתה הזמן ותשומת הלב שהשקעתי.

ייצוג משפטי מקצועי כרוך בחובות ובאחריות שהכנת טיוטות בעזרת בינה מלאכותית אינה יכולה להחליף.

ובכל זאת, התועלת הכלכלית המעשית הייתה מוחשית: יכולתי לבצע בעצמי יותר עבודה שאחרת הייתה דורשת עזרה מבחוץ.

הבנתי טוב יותר מה כבר מוכן, אילו שאלות נותרו פתוחות ובמה אני זקוק לעזרת אנשי מקצוע. אני מצפה שההכנה הזאת תצמצם את היקף עבודת ההכנה בתשלום שיידרש. בכמה, עדיין מוקדם לדעת.

אינני יכול לנקוב בסכום מדויק שנחסך. אבל להבנה מוקדמת יותר של המצב, לארגון החומר ולבחירה שקולה של הצעד הבא יש ערך עוד לפני שמגיע החשבון הסופי, במיוחד כשהדחיפות מקשה לבחון את האפשרויות ברוגע.

הבינה המלאכותית עזרה לי להמשיך לעבוד ובו בזמן נתנה לי מרחב לחשוב. יכולתי לעבד מידע מהר יותר בלי למהר לקבל את המסקנה המשכנעת הראשונה.

במאמר קודם שאלתי מה תעצים בינת־העל. ההתנסות הזאת הפכה את השאלה לאישית: מה הבינה המלאכותית כבר העצימה בי?

את היכולת שלי להבין ולפעול. אבל לשם כך הייתי צריך להבהיר, להטיל ספק, לאמת ולשנות את דעתי.

אותה יכולת מחייבת גם זהירות. בינה מלאכותית יכולה לעזור לנו להגן על הטעויות של עצמנו בצורה משכנעת יותר. זו עוד סיבה לבחון תשובות שמרגיעות אותנו בקפדנות שבה אנחנו בוחנים תשובות שמעוררות בנו התנגדות.

המשמעות של ההתנסות הזאת חורגת מסכסוך אחד.

אנשים נתקלים במערכות מורכבות דווקא כשאין להם זמן, כסף או אנרגיה מיותרים. היכולת להבין מה קורה, להתכונן לשיחה עם איש מקצוע ולבצע בעצמם חלק מהעבודה הנחוצה מעניקה להם יותר מרחב פעולה.

בעיניי, זו משמעות מעשית של טרנסהומניזם: הטכנולוגיה עוזרת לאנשים להבין יותר ולעשות יותר, בלי להסיר מהם את האחריות לבחירותיהם.

יש שאלה אחת שאני חוזר אליה שוב ושוב: למה אני אומר או עושה את זה? העבודה עם בינה מלאכותית הוסיפה שאלה נוספת: למה אני מסכים עם התשובה הזאת?

נעשיתי יעיל יותר, בין השאר, מפני שנשארתי מוכן להטיל ספק בסמכות מקצועית, במכונה ובתגובה הראשונה שלי עצמי.

אני יכול לאתגר מומחה בלי לזלזל במומחיות. אני יכול להשתמש בבינה מלאכותית בלי לוותר על שיקול הדעת שלי. ואני יכול לבחון מחדש את עמדתי בלי לראות בשינוי הזה תבוסה.

כשאני סוגר את חלון הצ׳אט, ההחלטה עדיין שלי.

וכך גם ההשלכות שלה.